בית. 

ברוח הימים האלה, אני מזמינה אתכם להציץ פנימה

הוא קצת קטן וישן
ופשוט ומבולגן במידה

צבעתי את הדלת בתכלת כי ככה תקף אותי פתאום היצר ואני אימפולסיבית שכמותי, פשוט הייתי חייבת.



רפדתי וצבעתי כסאות ישנים

וגם ספה שהצלתי ממוות בטוח.




על האריחים הדבקתי את מדבקות האריחים המאויירות שייצרתי. בכל אחת מהן ציטוט לחיים
בעצם, בינינו הן התירוץ לפוסט הזה, כי עד עכשיו לא נכנסתי לבית עם מצלמה.
ובטח לא לשירותים.(-:
איזה כייף, פתאום יש לי אריחים מאויירים.


זאת סיאם, והיא בעלת הבית האמיתית. שאר בני המשפחה פשוט חיים בטריטוריה שלה.
מזל שהיא הסכימה לאמץ אותנו.

אני מלמדת את הילדים שלי לדעת להתבונן ביופי ולהתמלא בשמחה מדברים פשוטים.
ששפע אמיתי נמצא באופן בו אנחנו מתבוננים בחיים ולא במבחר הגאדג'טים שאנחנו אוחזים בהם.

אני מתבוננת בכל היופי הזה,
הפשוט והשמח והלב שלי מלא.

הוא לא מושלם הבית שלי,
אבל הוא כ"כ שלי.