על תהליך היצירה של עיצוב ומיתוג מאוייר



 



קוראים לעסק שלה מכשפה בהר.

זה שם שלוקח אותי למחוזות רחוקים, לעולם של דמיון.

למקומות שמסקרנים אותי וגורמים לי רצון לפענח ולגלות.

היא מבקשת שאצור איור שמאפיין את מה שהיא עושה, את מי שהיא,

 ואנחנו מתחילות לחפור ביחד ולגלות.

וכך היא כותבת על עצמה ומרתקת אותי בתיאור שלה-

"אז למה מכשפה?
ככה
פשוט
כי זה מה שאני

וכמה ניסיתי להיאבק בזה ולהתחמק מזה...
אבל אם אני רוצה באמת לתת פה בסיבוב הזה את מה שבאתי לתת אז קבלו;

לא מכשייפל'ה טובה, 
לא דולהל'ה, לכל אלו שהרגישו צורך לעדן ולהקטין. באמת שאין צורך.
כנראה שלכאלו אני פחות מתאימה כמלווה.

לא כזו עם כדור בדולח שצופה נסתרות ואומרת לך מה כדאי לך לעשות ולבחור, ממש לא.

כן אישה שמתווכת בין שמיים וארץ, 
בין כוחות הטבע והחיות לאדם.

כן רוקחת מילים, שירים, תפילות, מגע, ריח, 
תובנות לכדי קסם, כשף וריפוי.

כן מלווה נשמות בין אם הם עדיין פה בגוף חי ושכחו קצת את ייעודן,
ובין אם עזבו את הגוף הפיזי, אך נתקעו פה בין העולמות וזקוקים לעזרה ולשיחרור.

כן אישה שעוזרת לך לעשות את הכמעט בלתי אפשרי, לקפוץ מעל תהומות, ולעיתים אף לרדת איתך לשם, ולאסוף את חלקייך שהתפזרו לכדי האת השלמה והלא מושלמת שאת.

כן אישה שערה לרבדים הגופניים, רוחניים נפשיים אנרגטיים שלך ומזמינה את כולם לקבל ביטוי וריפוי במרחב.

כל שנותר לך עכשיו זה פשוט להסכים להתערסל בתוך מרחב שכזה". (ענת לביא)

.אני קוראת את המלים, מתעמקת בתחושות

.אנחנו מדברות וחושבות ביחד, יוצרות סיעור מוחות של שתי נשים ומכשפה בהר

.אני מעבירה לענת דוגמאות ואיורים שייצרתי על מנת שננסה להתמקד ולמצוא את הכיוון

.אנחנו יוצרות שרטוט דמיוני של הדמות הזו שעולה מן ההר, צומחת ממנו, חלק ממנו

.מדמיינות אותה, העולם שלי והעולם שלה. המפגש ביניהם

.אני מעבירה סקיצה ובה דמויות ראשוניות

כשהיא מתלהבת מהכיוון אני מרגישה צורך ליצור את האיור בצבע כדי להעמיק את ההיכרות עם הדמויות. אני בוחרת בצבעי מים, יש בהם רוך, זרימה ורוח

.אני אוהבת את האיורים החדשים שנוצרו


  .ענת זקוקה לעוד רגע של חשיבה והאיורים החדשים מונחים בצד


.זה בסדר, אני מרגישה שהם לגמרי שלי ועוד ישמשו אותי בהמשך

.אנחנו פותחות בתהליך חשיבה מחדש

ענת רוצה דמות עם כנפיים

.ואנחנו בוחרות להפרד מההר כדי לא להכביד על המעוף

 אנחנו מסכמות על הדמייה זריזה על מנת שלא אתפתה ליצור שוב איור שלם. כאן המקום להודות שאני יוצרת מתוך דחף ואמפולסיביות לא תמיד קל לי לעבוד ע"פ שלבי העבודה המתבקשים. לא פעם אני מרגישה כ"כ מחוברת לאיור וליצירה שאני .מרגישה תשוקה לקחת אותה לשלב הבא, גם אם הלקוח עוד לא אמר את דברו

.אני נזכרת שאני מאיירת עכשיו ספר שלם על עורבים ומשלבת גם עורב


.ענת מתחברת לעורב, אבל צריכה להרגיש שוב מה נכון עבור הדמות שלה

עוד סקיצות שמחדדות את המחשבות ומקרבות אותנו אל המטרה מעבר למחשבות שמשורטטות בעפרון ובדיו, יש כאן המון חשיבה משותפת, שיחות, מיילים, אסוציאציות ותהליך מאתגר ומעניין של חיפוש

.אני מבינה ממנה שמאד חשוב לה האפיון של הפנים, המבע 

חשוב לקחת בחשבון שהאיור עשוי להופיע גם בקטן מאד, כמעט כמו אייקון

אנחנו מחליטות להתמקד בפורטרט ולוותר על הגוף ועל ההר

העורב עף ובמקומו מגיע ינשוף.

עוד כמה ליטושים ודיוקים קטנים ומצאנו אותה

,נעים להכיר- מכשפה בהר. (-:

 .יש בה רוך ונועם ויש בה גם משהו מכושף

יש בה קסם

וקרבה לטבע

מכשפה בהר- ענת לביא.