הייתי בהולנד,
גיחה קצרה שמילאה את הנשמה ברוגע והשראה רגע לפני שנהייה עצוב כ"כ.
זה היה בתחילת חודש יולי,
לפני רגע וכ"כ מזמן.
ובעצם חזרנו כבר לאזעקות וללחימה ומאז אני שותקת, כי הארץ נהייתה תוהו ובוהו
ונהייה מיותר ומשונה לדבר על יופי כשמול העיניים יש כ"כ הרבה הרס ואובדן.
אבל,
עברו ימים ושבועות והצער נשאר
והבנתי שאנחנו כאן, כדי להמשיך ולחיות ולראות יופי וליצור יופי ולהאמין בטוב,
ואולי ככה עם הצצה לעולמות אחרים וזמנים אחרים נדע גם ליצור מציאות אחרת.
ובהולנד התמלא ליבי בשלות נפש
ויצאתי נפעמת מהיכולת הזו ליצור גנים פרטיים בפתח הבית
ככה אנשים חיים, בחיי.



מהחלונות הנמוכים שרק מבקשים להציץ פנימה לבית שנראה כאילו יצא מקטלוג
(כאן התאפקתי ולא צילמתי, למרות שזה ממש התבקש).
לשפע הפרחים והצמחייה
לפשטות המחוייכת ולאהבת האדם.






כפתורים בשוק ושיחה נלהבת על ישראל ועל המונדיאל



חלון ראווה קסום ומלא השראה.


ואז חזרנו למציאות כואבת והופכת נשמה.


בסטודיו המשכתי לעבוד וליצור איורים של עולמות נאיביים אחרים.
כאילו אין מלחמה בחוץ.



מתוך פרוייקט חמישה בלונים לזכר מרים רות, ואני מקווה שעוד יסופר עליו בהמשך


ייצרתי פרוייקטים חדשים לקראת ראש השנה


עוד מזה כאן וגם כאן

ואפילו סדרת הזמנות לחתונה
כי אנחנו כאן, חיים ונושמים וממשיכים.


וחשוב כ"כ שנדע לעשות טוב וליצור טוב ולשמוח.

אני מאחלת לנו ימים שלוים,
של רוגע ועשייה טובה.