לפני קצת יותר משנה פנה אלי צלם סרטוני תדמית בהצעה לצלם אותי בזמן עבודה בסטודיו. הוא היה זקוק לצילומים של אמן בעבודה ואני התלהבתי מהרעיון, צילומים מקצועיים אצלי בסטודיו.

קבענו מועד, הכנתי דפים לציור וצבעים ממגוון רחב של טכניקות.

 הצלם הגיע עם ציוד מכני כבד, מצלמות, פרוז'קטורים לתאורה מגיני שמש וכו.

והסטודיו שלי הפך לרגעים לאתר צילומים.

התיישבתי בהתרגשות ובציפייה,נבוכה, מנסה למצוא את מקומי תחת לתאורה הלוהטת שהפכה את הכל לסוג של כבשן, חמאם תורכי או סאונה מחניקה במיוחד והתחלתי לצייר. יותר נכון, לנסות להדגים איך הייתי מציירת לולא פרוז'קטורים ומצלמות אימתניות היו מכוונים אלי מכל עבר ומאיימים להמיסני.

מסקנות-

מסתבר שכשאני מציירת ומרוכזת אני עושה פרצוף מוזר, מכווצת את הפה ואת המצח בריכוז.

תחת תאורה כבדה ומצלמה שעומדת לי בתוך הפרצוף אני "יוצאת" לא משהו.

שיט, שכחתי להתאפר)-:

הילוך איטי לציור לא נתפס לי כמחמיא לאיור. כל קו בעפרון נראה כחריטה אינסופית ואולי גם כיווצי הפנים שלי היו מתקבלים קצת טבעי יותר.

חלקיק סרטון לחשיפה

תוצאות-

גנזתי את החומר היקר בבושת פנים ולא התבוננתי בו שוב.

תוצאה 2 או בעצם למה אני מספרת לכם את כל זה?

בעקבות הצילומים קרה דבר נפלא, נזכרתי איך לעבוד עם חומר. כמה נהדר זה ליצור ציורים שלמים בצבעי מים, או בעפרון. להתפעל מהמקריות של הצבע, מהגוונים השונים, מהנזילות הלא צפויות.

כאן המקום להודות שההזדמנות להצטלם הגיעה לאחר תקופה ארוכה בה אבדתי קצת את הבטחון בעצמי וביכולות שלי ליצור ציור מקור, ללא תיקוני מחשב. התמכרתי ליכולת ללטש את האיור, לתקן ולהזיז אלמנטים והתרחקתי עוד ועוד מהמקריות המופלאה של הצבע והמכחול.

השעות האלה בהן ישבתי באולפן הצילומים שהוקם בסטודיו שלי גרמו לי להבין כמה אני אוהבת את האיכויות של צבעים ומכחול. כמה אני מברכת על אי השלמות שביצירה, על המקריות שבה. והן גרמו לי לחזור וליצור בחומרים אמיתיים. בקופסת צבעי המים המופלאה שקבלתי לפני שנים במתנה, על דפים איכותיים שטרחתי וקניתי שוב. על ערימות האורגינלים עבור הספרים הבאים שייצרתי בצבעי מים כפי שאני אוהבת באמת.

בעצם, בזכות ההזדמנות הזו, בזכות הצילומים, הצלחתי במובנים רבים להתחבר אל עצמי שוב.

אל אני היוצרת,

המנסה,

התוהה והטועה ואני מברכת על כך.

הערה- אין כאן שום אמירת ביקורת על הצלם שראיתי עבודות נהדרות שלו ואני מעריכה אותו מאד.

זו רק אני שלא מתפקדת במיטבי תחת מיכון כבד.