מעולמה של יולי/לירית גרובר

 

הבית לא נראה אותו דבר כשאני שלווה. משהו בקולות של העיר מתמיר את עצמו לקולות של כפר והאוויר נהיה צלול כמו אחרי הגשם.

'את כמו נר ריחני' הוא אומר לי בימים כאלה, 'מפזרת את עצמך במרחב ולא חוששת להתמעט'.

אני אוהבת את המבט שלו כשהוא אומר את זה,

מיד גורם לי לרחף באוויר כמו מניפה ענקית ולהשיק זוג כנפיים גדולות של קשת וגן.

והלב שלי שקט בימים כאלה, כאילו מישהו מיקם לי אותו בין קטיפת חלוקים לבנה לצמרת עצים ירוקה, כדי שיוכל לנשום את הכרמל. מן ימים של חג, שרק מי שגר כאן בבית יודע על קיומו, בהם דבר בי לא מבקש דבר, והכל יכול להישאר בדיוק היכן שהוא מונח, אפילו הכלים בכיור.

הכלים האלה נוצרו בהפקה ייחודית ומרגשת כתמיכה בפרוייקט מימון המונים להפקת יומן השראה לניהול זמן.

כל אחד יחיד ומיוחד.

אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולבחור לעצמכם מתנה מרגשת ובכך לאפשר ליומן לצאת לאויר העולם.