מחברת שורות מאויירת

לילות של צוף

55.00

מעולמה של יולי/לירית גרובר


'הדבש התמוסס באוויר והלילות הפכו לצוף,

דבר לא הטריד את נפשי, בראותי אותו'.

כך היה רשום במחברת ישנה שמצאתי בעליית הגג של ביתי החדש.

הבית שאליו עברתי לא מזמן, עמד להשכרה במשך שנה על אף שדמה לציור.

רבים ביקרו בו לפני, אך ויתרו עליו כאשר ראו את קירותיו המתקלפים ושמעו את קול מדרגותיו החורקות.

ערב אחד ישבתי ליד החלון הגדול בעליית הגג, והבטתי אל הסמטה הקטנה וספוגת האווירה,

שהתכרבלה באור פנסי הרחוב.

על שידת עץ קטנה, מכוסה בשכבה דקיקה של אבק, הייתה מונחת המחברת הישנה, נינוחה ושלווה במקומה.

מי הייתה האישה שכתבה על דבש מתמוסס ולילות של צוף, תהיתי בלבי.

על מי היא כתבה, והאם יום אחד תשב כאן אישה צעירה כמוני, תחזיק בידיה את המחברת,

ותשאל את עצמה, מי הייתה האישה שכתבה:

'התחבבו עלי אמצעי הדלים,

אשר מיקמו את חיי בין קירות דהויים,

והיו לי תזכורת קבועה,

לשבריריות הכל'.



מחברת שורות מאויירת